תייר אחד הלך בזריחה לחוף האוקיינוס לברך את היום החדש. כשהתקרב לחוף, מרחוק, הבחין בנער שמתכופף ומרים משהו ואז מיד משליכו לים. כשהתקרב גילה שהגאות שטפה אלפי כוכבי ים אל החוף והם אינם יכולים לחזור אל הים בכוחות עצמם. התייר ראה שהנער משליך כוכבי-ים חזרה לים ושאל אותו למעשיו והנער ענה: "כאשר השמש תעלה, הם ימותו ויתייבשו אילולא אשליך אותם הימה. אז אני משליך אותם חזרה." התייר סקר שוב את המרחב העצום של החוף שהשתרע בשני הכיוונים אל מחוץ לשדה הראיה. אינספור כוכבי ים היו מתפזרים על החוף. אמר התייר: "אינך מבין שעל החוף נמצאים הרבה יותר כוכבי ים מאשר תוכל להציל עד עלות החמה? אינך באמת מצפה לחולל שינוי כלשהו! אז מה זה משנה?".
הנער השתהה רגע קט, אחר כך התכופף והרים עוד כוכב ים, חייך אל התייר ואמר: "אתה רואה - לכוכב הזה, זה משנה!" והשליכו אל הים רחוק ככל שניתן לו.
והנמשל מובן. מה הבנת?
כל שינוי בעולם מורכב מאלפי אירועים משניים כאשר כל אחד בפני עצמו אינו בעל משקלת אך הצירוף של כולם מביא את השינוי המיוחל. אפשר להחליף את כוכבי הים במשל בפסולת פלסטיק בחופים... החופים שלנו והים עצמו מלאים בפסולת פלסטית, ואדם אחד גם אם יבלה את כל היום בניקוי החוף, זה לא ישנה בכלום את הבעיה, אך אם מאות אנשים יעסקו בזה, השינוי יתחיל להתהוות (מה גם שיעלה את המודעות אצל אלה המשליכים את הפסולת מלכתחילה)
עדיף להציל חלק, מאשר שכולם ילכו לאבדון. משל מאוד מעניין. :)