כולנו מכירים את זה שהמחשבות מתרוצצות בנו. אנחנו הרבה פעמים מוטרדים, רועשים ולא נינוחים.
לחלקנו זה ממש המצב הרגיל והשגרתי.
רובנו מייחלים לשקט נפשי. זה קורה כשהמרוץ נרגע בתוכך. הכל נהיה רגוע יותר. המילה רגוע קשורה למילה רגע. אתה נוכח ב"רגע". המחשבות מפסיקות את המירוץ שלהן מעבר לעתיד, והינך נמצא ברגע. נושם לתוכו, נפתח בתוכו. כשאתה ברגע אז אין מה להשיג, אין גם מה להספיק. הכל בסדר. הכל טוב. באותו רגע אתה בcenter שלך.
הדרך הכי טובה למצב של שקט נפשי - היא לפתח מרכז פנימי.
יש מגוון טכניקות מעולות לפתח מרכז פנימי שקט שכזה.
אז מה זה מרכז פנימי שקט? ובכן, מה שמגדיר מרכז פנימי זה שהוא פנימי – כלומר שהוא לא תלוי בחוץ. אפשר לדמות אותו לנקודה פנימית, שלא משנה מה שמתחולל בחוץ, אז היא נשארת שקטה ונוכחת. זו נקודה שאם היא הופכת להיות ההשגה הרוחנית שלך אז אתה לא רועש יותר בפנימיותך.
כשאני במרכז שלי, אז אני לא תלוי באף אחד. כל אחד יכול להיות כפי שהוא, ואני נשאר במרכז.
למשל, אם מישהו עצבני או במתח, אז אני לא חושב שהוא חייב להרגע, כי העצבנות שלו לא מאיימת להפר את השקט הנפשי שלי. אני יכול להשאר נינוח גם אם הוא עצבני.
לעומת זאת, אם אין לי מרכז, אז השקט שלי תלוי בו, ואני צריך שהוא ירגע, כדי להיות רגוע בעצמי. במקרה שכזה אני תגובתי אליו, והמתח שלו יחדור אליי. אפשר להגיד שנדבקתי ממנו. ככלל, רעש ומתח הם יצורים מאד מדבקים. הם ויראלים. לכן, אפשר לדמות את המרכז הפנימי לחוסן. הם המערכת החיסונית של הנפש.
ניקח לדוגמא מקרה שמישהו גס רוח, ומדבר לא יפה. במקרה כזה נאמר עליו שיש לו עוד התפתחות לעשות, לעדן את הנפש שלו. אתה לא חייב להיות חבר שלו כמובן, אבל אם השקט שלך תלוי בזה שהוא יהיה יותר חביב ונעים, אז זה אומר שאין לך מרכז. אם אתה נפגע ממנו, או מתעצבן עליו, זה כי לך אין חוסן נפשי.
תחשבו על זה רגע. מה זה באמת אומר עליך אם הוא מדבר לא יפה? זה כמובן לא אומר שום דבר עליך! זה מעיד עליו, לא עליך. אתה לא חייב להיות בתגובה אוטומטית אליו. אתה יכול להשאר שקט בפנים, לנשום עמוק, להקשיב, ולבחור מי להיות ברגע.
כשיש לך מרכז פנימי, אז המציאות מפסיקה להיות זירת התמודדות, שכל הזמן אתה נדרש להגיב אליה. במקום זאת, המציאות הופכת להיות הפרטנרית שלך לריקוד. כל מה שקורה מרים לך להנחתה, ואתה בתורך מעמיק ומתרחב מכל מה שמתגלה בדרכך.
Comments